שחייה בים הפתוח: מדריך לשחיינים שרוצים לצאת מהבריכה אל הגלים
שחייה בים הפתוח צוברת פופולריות בחופי הצפון. כך מתכוננים, אילו כללי בטיחות חובה להכיר ואיך משפרים טכניקה במים פתוחים.
בשעות הבוקר המוקדמות, כשהחוף עוד שקט, אפשר לראות לאורך חופי הצפון כיפות צבעוניות קטנות שנעות במים בקצב קבוע. אלה שחייני מים פתוחים, ענף שהפך בשנים האחרונות לפופולרי מאוד בישראל. יש בו משהו משחרר: אין קירות, אין מסלולים, אין ספירת בריכות. רק הים, השמיים והנשימה. אבל הים הוא גם סביבה לא צפויה, ומי שעובר מהבריכה למים הפתוחים צריך להכיר את ההבדלים ולהתכונן כראוי.
למה הים שונה מהבריכה
בבריכה המים שקטים, הקרקעית נראית, יש קו שחור שמנחה אותך וקיר שמאפשר עצירה כל כמה עשרות מטרים. בים אין שום דבר מזה. הגלים משנים את קצב הנשימה, הזרמים מסיטים את השחיין מהכיוון, והראות מתחת למים יכולה להיות נמוכה. גם הטמפרטורה משתנה מעונה לעונה ואפילו מיום ליום.
בנוסף, יש אלמנט פסיכולוגי. שחיינים מנוסים בבריכה מופתעים לגלות שבים הם מרגישים לחץ, במיוחד כשהמים עמוקים ואין קרקעית נראית. התחושה הזו טבעית, והיא חולפת בהדרגה עם ניסיון וחשיפה מבוקרת. החשוב הוא לא להתעלם ממנה ולא לדחוף את עצמכם רחוק מדי מהר מדי.
כללי הבטיחות שאין עליהם ויכוח
הכלל הראשון והחשוב ביותר: לשחות רק בחופים מוכרזים ובשעות שבהן יש מציל, ולהישמע להוראות ולדגלים. דגל שחור משמעו איסור כניסה למים, ואין לו פרשנויות. גם כשהים נראה רגוע, ייתכנו זרמי סחף שאינם נראים לעין לא מיומנת, והם הסיבה לחלק ניכר מתאונות הטביעה בחופי ישראל.
כללים נוספים שכל שחיין מים פתוחים צריך לאמץ:
- לא לשחות לבד, אלא עם שותף או קבוצה מאורגנת.
- להשתמש במצוף בטיחות צבעוני שקשור לגוף, שמגביר נראות ומאפשר מנוחה.
- לחבוש כובע שחייה בצבע בולט שנראה למרחוק.
- להכיר את החוף, את המכשולים ואת אזורי הסלעים.
- לעדכן את המציל או מישהו על החוף על המסלול המתוכנן.
- לצאת מהמים מיד אם מופיעים כאב חזה, סחרחורת או קור חריג.
זרמי סחף: מה עושים אם נתפסים
זרם סחף הוא זרם חזק שמושך מהחוף אל הים, לרוב בתעלה צרה בין שוברי גלים או גבשושיות חול. מי שנתפס בו מרגיש שהוא שוחה בכל הכוח ובכל זאת מתרחק מהחוף. התגובה הטבעית היא להיאבק בזרם ולשחות ישר לחוף, וזו בדיוק הטעות שמובילה לתשישות.
ההמלצה המקובלת היא לשמור על קור רוח, לא להילחם בזרם ישירות, אלא לשחות במקביל לחוף עד שיוצאים מתחומו, ורק אז לשחות חזרה פנימה. אם אין כוח, לצוף על הגב, להרים יד ולקרוא לעזרה. השתתפות בהדרכה מעשית או בקורס הצלה בסיסי יכולה לתת ביטחון וכלים להתמודד עם מצבים כאלה.
טכניקה למים פתוחים
הטכניקה בים דומה לשחייה חופשית בבריכה, אבל עם כמה התאמות. החשובה שבהן היא הניווט: בלי קו על הקרקעית, צריך להרים את הראש מדי כמה תנועות ולהסתכל קדימה על נקודת ציון, כמו מבנה בולט על החוף או מצוף. כדאי לתרגל את זה גם בבריכה, להרים את העיניים מעל המים בלי לשבור את קצב השחייה.
נשימה דו צדדית, כלומר היכולת לנשום גם לצד ימין וגם לצד שמאל, שימושית מאוד בים. כשהגלים מגיעים מצד אחד, אפשר לנשום לצד השני. גם קצב תנועות מעט גבוה יותר ותנועות זרוע קצרות מעט עוזרים לשמור על יציבות בגלים. ומעל לכול, רגיעה: שחיין רגוע שוחה יעיל יותר ומתעייף פחות.
עונות, טמפרטורה וציוד
בישראל אפשר לשחות בים כמעט כל השנה, אבל החוויה משתנה מאוד. בקיץ המים חמים ונעימים, אבל יש לשים לב למדוזות, שמופיעות בעיקר בתחילת הקיץ. בחורף המים קרים יותר והים סוער יותר, ושחיינים רבים בוחרים בחליפת גלישה ייעודית לשחייה שמחממת ומוסיפה ציפה.
שחייה במים קרים דורשת הסתגלות הדרגתית, ומי שיש לו בעיות לב, לחץ דם או מצבים רפואיים אחרים צריך להתייעץ עם רופא לפני שמתחיל. משקפת שחייה טובה עם עדשות כהות לימים שמשיים, כובע בולט, מצוף בטיחות וקרם הגנה עמיד במים הם הציוד הבסיסי. אחרי השחייה כדאי להתחמם מהר, להתלבש בבגדים יבשים ולשתות משהו חם.
להתחיל נכון: קבוצות ואימונים
הדרך הבטוחה והמהנה ביותר להיכנס לעולם המים הפתוחים היא דרך קבוצת שחייה מאורגנת. לאורך החופים בצפון פועלות קבוצות כאלה, חלקן עם מאמנים ומלווים בקיאק או על גלשן חתירה. הקבוצה מספקת ביטחון, ידע מקומי על החוף ועל תנאי הים, וגם מוטיבציה לצאת למים בבקרים קרירים.
שחייה בים הפתוח היא חוויה מיוחדת שמשלבת כושר גופני, חוסן נפשי וחיבור לטבע. מי שמכבד את הים, מתכונן כראוי, שוחה עם אחרים ומקפיד על כללי הבטיחות יכול ליהנות ממנה במשך שנים ארוכות, ולגלות שכל בוקר בים הוא קצת שונה מקודמו.
לבנות סיבולת בהדרגה
גם שחיינים מנוסים בבריכה צריכים להתחיל בים במרחקים קצרים. מומלץ לשחות בהתחלה במקביל לחוף, במרחק שבו אפשר לעמוד, ולהאריך בהדרגה את המרחק ואת הזמן במים. כך הגוף מתרגל לגלים, לטמפרטורה ולתחושת המרחב, והביטחון גדל משבוע לשבוע.
כדאי לשלב בשבוע גם אימון אחד או שניים בבריכה, שבהם אפשר לעבוד על טכניקה, על נשימה ועל קצב בתנאים מבוקרים. השילוב בין הבריכה לים משפר את היכולות בשני המקומות. ומי שמתכנן להשתתף באחד מאירועי שחיית המים הפתוחים שמתקיימים בארץ, כדאי שיתאמן בתנאים דומים לאלה של האירוע, כולל זינוק בקבוצה וניווט בין מצופים. אירועים כאלה הם גם הזדמנות נהדרת להכיר שחיינים אחרים מהאזור ולהצטרף לקהילה תומכת ופעילה.
