אחרי השחרור: איך בוחרים תואר שמתאים לכם באמת ולא רק לשוק

הרגע מוכר כמעט לכל צעיר ישראלי. השחרור מאחור, אולי גם הטיול הגדול לדרום אמריקה או למזרח, ופתאום כולם שואלים את אותה שאלה: מה אתה הולך ללמוד? חלק יודעים את התשובה מגיל שתים עשרה, אבל רבים מרגישים אבודים מול מאות מסלולי לימוד, עשרות מוסדות ועצות סותרות מההורים, מהחברים ומהרשתות החברתיות. ההחלטה מרגישה גורלית, ובמידה מסוימת היא באמת חשובה: שלוש או ארבע שנים של לימודים, השקעה כספית לא קטנה והשפעה על כיוון הקריירה. אבל היא לא חייבת להיות משתקת. עם כמה כלים פשוטים, קצת בירור עצמי ובדיקה מסודרת, אפשר לקבל החלטה מושכלת שתתאים לכם ולא רק לטבלאות השכר.

להתחיל מבפנים: מה מעניין אתכם באמת

הטעות הנפוצה ביותר היא להתחיל מהשאלה איזה תואר משתלם. השאלה הזאת חשובה, אבל היא לא צריכה להיות הראשונה. מי שבוחר תחום רק בגלל השכר הצפוי ומגלה שהוא משעמם אותו, יתקשה לשרוד את השנה הראשונה, וגם אם יסיים, ייתכן שלא יעבוד בתחום לאורך זמן.

כדאי לשבת עם דף ועט ולשאול כמה שאלות: באילו מקצועות בתיכון נהניתי, גם אם לא תמיד הצלחתי? מה עשיתי בצבא שגרם לי תחושת סיפוק? איזה סוג של בעיות אני אוהב לפתור, אנושיות, טכניות, יצירתיות או מספריות? באיזו סביבה אני רואה את עצמי עובד, משרד, שטח, מעבדה, כיתה או בית חולים? התשובות לא יגידו לכם מה ללמוד, אבל הן יצמצמו את הרשימה לכמה כיוונים אפשריים.

איבחון והכוונה מקצועית

מי שמתקשה להגיע לכיוון לבד יכול להיעזר באבחון התאמה לתחומי לימוד. יש מכונים פרטיים, ויש גם שירותים במוסדות האקדמיים עצמם ובגופים ציבוריים שמסייעים לחיילים משוחררים. אבחון טוב משלב שאלונים על תחומי עניין ואישיות, מבחני יכולות ושיחה עם יועץ, ומסתיים בהמלצה על כמה כיוונים מתאימים.

חשוב לזכור שאבחון הוא כלי עזר ולא נבואה. הוא יכול לפתוח לכם עיניים לתחומים שלא חשבתם עליהם, או לאשר תחושות שכבר היו לכם. ההחלטה הסופית צריכה להישאר שלכם, אחרי שבדקתם את הכיוונים לעומק.

לבדוק את התחום מקרוב

אחרי שיש רשימה קצרה, הגיע הזמן לבדוק כל כיוון מקרוב. הדרך הטובה ביותר היא לדבר עם אנשים: סטודנטים שלומדים את התחום, בוגרים שעובדים בו, ואם אפשר גם אנשים שעזבו אותו. שאלו אותם מה הם אוהבים, מה מתסכל, איך נראה יום עבודה רגיל ומה הם היו עושים אחרת.

כמה דרכים נוספות להכיר תחום לפני שנרשמים:

• להגיע לימים פתוחים במוסדות שונים ולשבת בהרצאות לדוגמה.
• לעבור על תוכנית הלימודים ועל רשימת הקורסים של השנה הראשונה.
• לקחת קורס פתוח או קורס מקוון חינמי בתחום.
• לעבוד או להתנדב בסביבה קרובה לתחום, ולו לתקופה קצרה.
• לקרוא ספרים ומאמרים פופולריים בתחום ולבדוק אם הם מסקרנים אתכם.

אוניברסיטה, מכללה או לימודים מקצועיים

בישראל יש מגוון רחב של מוסדות. האוניברסיטאות מציעות לימודים עם דגש מחקרי, מגוון רחב של תחומים ואפשרות להמשך לתארים מתקדמים. המכללות האקדמיות, שרבות מהן פזורות בפריפריה ובגליל, מציעות לרוב כיתות קטנות יותר, יחס אישי, דגש מעשי ולפעמים גם תנאי קבלה גמישים יותר.

חשוב לזכור שתואר אקדמי הוא לא הדרך היחידה. לימודי הנדסאים, מקצועות טכנולוגיים, קורסים מקצועיים ממוקדים ולימודי תעודה יכולים להוביל לקריירה מצליחה ומספקת, לעיתים בזמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר. מקצועות רבים בתחומי הטכנולוגיה, הבנייה, האנרגיה והבריאות מחפשים אנשי מקצוע מיומנים, לאו דווקא בעלי תואר.

שיקולים מעשיים: כסף, מקום ותנאי קבלה

מעבר לתחום, יש שיקולים מעשיים שאסור להתעלם מהם. עלות הלימודים, האפשרות לעבוד במקביל, מרחק מהבית ועלויות מגורים, כולם משפיעים על חוויית הלימודים ועל הסיכוי לסיים בהצלחה. חיילים משוחררים זכאים להטבות שונות, כמו שימוש בפיקדון לצורך לימודים ומלגות ייעודיות, וכדאי לבדוק את הזכאות מבעוד מועד מול הגורמים הרלוונטיים.

תנאי הקבלה משתנים בין מוסדות ומסלולים. חלק דורשים ציון פסיכומטרי, חלק מסתפקים בבגרות, ויש מסלולים שמקבלים לפי מכינה או שנת לימודים ראשונה. אם הציונים לא מספיקים לתחום החלומות, יש כמעט תמיד דרכים עוקפות, כמו מכינה קדם אקדמית, לימודים במכללה ומעבר בהמשך, או שיפור ציונים.

מה לגבי שוק העבודה

כן, שוק העבודה חשוב. כדאי לבדוק מה מצב התעסוקה בתחום, אילו תפקידים פתוחים לבוגרים ומה דרוש כדי להשתלב. אבל צריך לזכור ששוק העבודה משתנה מהר. תחומים שנראים היום חמים עשויים להתקרר בעוד ארבע שנים, ולהפך. מקצועות רבים שקיימים היום לא היו קיימים לפני עשור.

לכן, במקום לנחש את העתיד, עדיף לבחור תחום שמפתח מיומנויות בסיסיות ורחבות: חשיבה אנליטית, כתיבה, עבודה עם נתונים, תקשורת בין אישית ויכולת למידה עצמית. המיומנויות האלה עוברות בין תחומים ומאפשרות גמישות לאורך הקריירה.

מותר לטעות ומותר לשנות

הלחץ לבחור נכון בפעם הראשונה הוא אחד הגורמים שמשתקים צעירים. אבל המציאות מראה שרבים משנים כיוון במהלך הלימודים או אחריהם, ומגיעים בסוף למקום טוב. שנה של לימודים בתחום שהתברר כלא מתאים אינה בזבוז, אם היא עזרה להבין מה כן מתאים. גם מעבר בין תארים ובין מוסדות אפשרי, ולפעמים חלק מהקורסים מוכרים בדרך.

אם אתם לא בטוחים, אין בושה לקחת עוד שנה, לעבוד, לנסות, ולהגיע ללימודים בשלים יותר. סטודנטים שהגיעו ללימודים מתוך בחירה ומודעות נוטים להצליח ולהתמיד יותר.

לסיכום

בחירת תואר אחרי הצבא היא החלטה חשובה, אבל לא גורלית. התחילו מבירור עצמי של תחומי העניין והחוזקות, היעזרו באבחון ובשיחות עם אנשים מהתחום, בדקו מוסדות ומסלולים שונים, ושקלו גם את השיקולים המעשיים ואת שוק העבודה. ובעיקר, תנו לעצמכם רשות לטעות ולשנות כיוון. הדרך המקצועית ארוכה, והבחירה הראשונה היא רק ההתחלה שלה.