אימצתם כלב מעמותה? המדריך המלא לשבועות הראשונים בבית החדש

אימוץ כלב מעמותה או מכלבייה הוא אחד הצעדים המרגשים ביותר שמשפחה יכולה לעשות. מצד אחד יש שמחה גדולה, ילדים נרגשים ותחושה שהצלתם חיים. מצד שני, הכלב שמגיע אליכם עבר בדרך כלל לא מעט: שינויי מקום, רעש, אולי הזנחה או נטישה. הוא לא יודע שהוא הגיע סוף סוף לבית קבע, וכל מה שהוא מכיר עדיין זר לו. השבועות הראשונים הם תקופה רגישה, ומה שתעשו בהם ישפיע במידה רבה על האופי של הקשר ביניכם בשנים הבאות.

כלל שלושת השלבים: ימים, שבועות וחודשים

מאלפים ואנשי עמותות מדברים לא פעם על כלל אצבע פשוט: בשלושת הימים הראשונים הכלב מוצף ומבולבל, בשלושת השבועות הראשונים הוא לומד את סדר היום ומתחיל להבין את החוקים, ורק אחרי כשלושה חודשים הוא באמת מרגיש בבית ומראה את האופי האמיתי שלו. זה לא חוק טבע מדויק, אבל זו דרך טובה לתאם ציפיות.

בימים הראשונים אל תיבהלו אם הכלב לא אוכל הרבה, מסתתר מתחת לשולחן או נראה אדיש. מצד שני, ייתכן שכלב שנראה רגוע מאוד בשבוע הראשון יתחיל דווקא אחר כך לבדוק גבולות, לנבוח או ללעוס חפצים. זה סימן שהוא מרגיש בטוח מספיק כדי להיות עצמו, ולא סימן שמשהו השתבש.

להכין את הבית לפני שהכלב מגיע

כדאי להכין מראש פינה שקטה ומוגדרת שתהיה המקום של הכלב: מיטה נוחה או כלוב פתוח מכוסה בשמיכה, קערת מים ובקרבת מקום צעצוע לעיסה. הפינה צריכה להיות במקום שבו יש פעילות משפחתית, אבל לא במעבר הראשי שבו כולם עוברים כל הזמן. כלב שיש לו מקום משלו נרגע מהר יותר.

עברו על הבית בעיניים של כלב סקרן. הרימו כבלי חשמל, נעליים, תרופות, מוצרי ניקוי ומזון שעלול להזיק כמו שוקולד וענבים. אם יש לכם חצר, בדקו שהגדר שלמה ושאין פרצות. כלבים מאומצים, במיוחד בשבועות הראשונים, נוטים לנסות לברוח כשהם נבהלים, ולכן חשוב גם לוודא שהשבב מעודכן ושיש לכלב קולר עם תג זיהוי.

סדר יום קבוע הוא העוגן של הכלב

כלבים אוהבים צפיות. כשהטיולים, הארוחות ושעות השינה מתרחשים פחות או יותר באותן שעות, הכלב מבין מהר מה מצופה ממנו ומפסיק לחשוש מכל שינוי. נסו לקבוע כבר מהיום הראשון שעות קבועות לאוכל ולטיולים, גם בסופי שבוע.

בשבועות הראשונים עדיף לוותר על אירוחים גדולים, נסיעות ארוכות או ביקורים אצל כל המשפחה המורחבת. הכלב צריך קודם להכיר את הבית ואת בני המשפחה הקרובים. החשיפה לעולם הרחב תגיע בהדרגה, וכשהיא תגיע אחרי שהכלב כבר מרגיש בטוח, היא תהיה הרבה יותר מוצלחת.

היכרות עם ילדים ובעלי חיים אחרים

ילדים מתרגשים מאוד מכלב חדש, ובצדק. אבל חשוב להסביר להם מראש שהכלב צריך זמן ושלא מחבקים אותו, לא מרימים אותו ולא מעירים אותו כשהוא ישן. כדאי לתת לכלב לגשת לילדים בקצב שלו, ולא להפך. השגחה של מבוגר בכל מפגש בשבועות הראשונים היא חובה.

אם יש בבית כלב נוסף, עדיף שההיכרות הראשונה תהיה בשטח ניטרלי, למשל בטיול משותף ברחוב, ולא בתוך הבית. עם חתולים כדאי להפריד בהתחלה בין החיות ולאפשר להן להריח זו את זו דרך דלת סגורה, ורק אחר כך לעבור למפגשים קצרים ומבוקרים. סבלנות כאן חוסכת הרבה מתחים בהמשך.

אילוף בסיסי מתחיל כבר עכשיו

אין צורך לחכות כדי להתחיל ללמד את הכלב. דווקא בשבועות הראשונים, כשהוא מנסה להבין את החוקים, זה הזמן להראות לו מה כן רצוי. שיטות של חיזוק חיובי, כלומר תגמול בחטיף או במילה טובה על התנהגות רצויה, הן היעילות והמומלצות ביותר. עונשים וצעקות רק מגבירים את חוסר הביטחון של כלב שעדיין לא סומך עליכם.

כמה דברים שכדאי להתמקד בהם בהתחלה:

• הרגלי צרכים: להוציא את הכלב לעיתים קרובות ולתגמל מיד אחרי שהוא עושה בחוץ.
• תגובה לשם שלו: לקרוא בשם ולתגמל כשהוא מסתכל אליכם.
• הליכה רגועה ברצועה במרחקים קצרים.
• זמן לבד: להשאיר את הכלב לבד לפרקי זמן קצרים שהולכים ומתארכים.

מתי כדאי להיעזר באיש מקצוע

רוב הכלבים המאומצים מסתגלים יפה תוך כמה שבועות. עם זאת, אם אתם רואים נביחות בלתי פוסקות כשאתם יוצאים, תוקפנות כלפי אנשים או כלבים, פחד קיצוני או סירוב לאכול לאורך זמן, כדאי לפנות לווטרינר כדי לשלול בעיה רפואית, ולאחר מכן למאלף או ליועץ התנהגות מוסמך.

ביקור ראשון אצל וטרינר מומלץ בכל מקרה בשבועות הראשונים, גם אם העמותה מסרה את הכלב מחוסן ומטופל. הווטרינר יוכל לבדוק את מצבו הכללי, לוודא שהחיסונים והתילוע עדכניים ולתת לכם המלצות על תזונה מתאימה לגיל ולגודל של הכלב.

האוכל, השינה והגוף בשבועות הראשונים

שינוי סביבה משפיע גם על מערכת העיכול. כלבים רבים מגיעים לבית החדש עם שלשולים קלים או ירידה בתיאבון, ולכן מומלץ לברר בעמותה איזה מזון הכלב קיבל עד כה ולהמשיך איתו לפחות בימים הראשונים. אם רוצים לעבור למזון אחר, עושים זאת בהדרגה לאורך כשבוע, תוך ערבוב הולך וגדל של המזון החדש עם הישן.

גם השינה דורשת תשומת לב. כלב שהגיע מכלבייה רועשת עשוי להתקשות להירדם בשקט של בית פרטי, או להפך, לישון שעות ארוכות מתוך תשישות. אפשר להציב את המיטה שלו בלילות הראשונים בקרבת חדר השינה, כך שירגיש את נוכחותכם. אין בכך כדי לפנק אותו יתר על המידה, אלא רק לתת לו תחושת ביטחון בתקופה שבה הכול חדש ומבלבל.

כדאי גם לשים לב לשפת הגוף שלו: זנב מקופל, אוזניים לאחור, פיהוקים חוזרים וליקוק שפתיים הם סימני לחץ נפוצים. כשאתם מזהים אותם, הפחיתו גירויים ותנו לכלב לחזור לפינה השקטה שלו.

לסיכום, אימוץ כלב הוא מסע ולא אירוע של יום אחד. עם סבלנות, סדר יום קבוע, הרבה חיזוק חיובי והבנה שהכלב צריך זמן, תקבלו בתמורה חבר נאמן שיודע להעריך את הבית שקיבל. השבועות הראשונים אולי מאתגרים, אבל הם הבסיס לשנים ארוכות של אהבה משותפת.