ב"ה

שלום לכם ,

אני פונה אליכם בבקשת עזרה .
לפני כשנה וחצי אימי חלתה בסרטן ,היא עברה 3 ניתוחים , 7 אשפוזים ,כימותרפיה .ולעשות את הסיפור שלי קצר , נכון לעכשיו אני קונה לאימי המון תרופות שהם מחוץ לסל הבריאות , הסכומים של תרופות פשוט מטורפים - לחודש מגיעים לכמה אלפי שקלים .

נכון להיום – אימי לוקחת 43 כדורים ליום + זריקות פעמיים בשבוע כדי להמשיך לחיות ,כדי להמשיך להחזיק מעמד .

אני בת יחידה , אבא שלי נפטר לפני 14 שנה.

בגלל ההוצאות הגדולות על תרופות של אימי, הגענו למצב מאוד קשה , שאפילו אין לנו אוכל בבית .

כל האחריות על אימי נופלת אלי.
אני נואשת ומבקשת מכם עזרה .

אני פתחתי לאימי קרן לתרומות בארגון "חברים לרפואה" בבני ברק .

מטעם הרב הממליץ , כבוד הרב הצדיק , יחיאל לנדמן .

הנה קישור לקרן של אימי ב"חברים לרפואה" :

http://www.haverim.org.il/funds/one_fund/52.htm

אני צריכה להחזיק את אימי בחיים , כמה שניתן ולהילחם עד הסוף .
כל שקל ייתן לאימי עוד שעה ועוד יום של חיים .
המצב מאוד קשה,ואני נלחמת כל יום מחדש .

אני לא יכולה לעמוד בהוצאות  המטורפות של תרופות שמחזיקות את אימי בחיים .

גם אם יש אפשרות להפיץ את הקישור בין החברים , אולי ללימודים , לעבודה ?

מספיק שיתנו שקל אחד כל אחד , זה ייתן לאימי עוד יום של חיים.

איך אני אומרת ,
אני צריכה לעמוד ליד הקבר שלה ,
שהיא תדע שאני עשיתי את כל 100 אחוז שיכולתי בשבילה .

הפחד הכי גדול שלי , שאימי תמות רק בגלל שלא היה לי כסף לקנות לאימי תרופות שהיא צריכה .

בבקשה , אל תתנו לאימי למות .

אם יש צורך , אני אשלח לכם מסמכים רפואיים של אימי , לפי בקשתכם .

אם זה ייתן לאימי עוד יום של חיים , אז התברכנו ...

השם יברך אותכם ואת כל בני  משפחתכם .

תודה רבה לכם , מכל הלב .
בשמי ובשם אימי

לא מזמן נסעתי עם אימי לאיזה בדיקה, והיא הסתכלה לי לעיניים ואמרה לי :

איזבלה , כשאני לא יהיה -

יהיה לך יותר קל " .

איך אני מגיבה לזה ?

אני פשוט נואשת מבקשת את עזרתכם.

אני מבין מאוד לליבך, אני במצב דומה לאימך, אני חולה בסרטן המעי הגס שהתגלה לפני שנה בבדיקת קולונוסקופיה פשוטה... ומאז הצב רק מתדרדר. אני מאחל לאמך ולך רק בריאות ואושר מקווה שתהיו חזקות ואל תשברו- אני עדיין מאמין כי אפשר לנצח את המחלה הארורה הזאת.

מביקור עם ילדתי בגן המשחקים החדש, הממוקם בשכונה החדשה התאכזבתי לראות ילדים/נערים זורקים אבנים על המתקנים, על ילדים אחרים, מתנהגים באופן מבייש ומבזה.
אני חושבת שהורים חייבים ללוות את לידיהם למקום, גם כהשגחה ואיכפתיות.
חבל שהילדים מתנהגים באופן כזה אחד כלפי השני, זה לא מוסיף כבוד לאף אחד.
הערתי מספר פעמים, ביקשתי שישמרו על המתקנים שהקימו עבורם, אך לשווא, הם המשיכו ...
לפני שהם יוצאים מן הבית דאגו להזכיר להם כיצד מתנהגים....

כל הכבוד למארגנים וכמובן לשיתוף הפעולה וההענות

של התושבים